פרס ישראל בזמר העברי – 2009
נימוקי השופטים:
נחום (נחצ'ה) היימן שייך לדור הנפילים של הזמר העברי. עבודתו מאופיינת בחזון מתמיד של פריצה קדימה ובחריש של תלם ראשון, ביזמות וביצירתיות בלתי-נלאית ובתרומה רחבת היקף לזמר העברי, לקידוש השפה העברית ולהפצת השירה העברית והישראלית.
יותר מאלף שירים ויצירות מוזיקליות הלחין נחום היימן לאורך יותר מחמישים שנות יצירה, ורבים מהם הפכו לזמר מושר בפי עם, לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי לדורותיו.
פרק חשוב בחייו הקדיש היימן להלחנת שירי ילדים ומוזיקה לתכניות טלוויזיה לילדים ולנוער.
נחצ'ה נחשב בעיני רבים למייסד חבורות הזמר. שמו קשור בתחילת הדרך של פסטיבלים רבים ובגילוי, בטיפוח ובליווי של כישרונות צעירים אשר במרוצת השנים התקדמו והגיעו לתהילה.
בשנים האחרונות נחום היימן עוסק בהתמדה רבה בשימור ובתיעוד של הזמר העברי בישראל. פעילות זו נעשית באמצעות "העמותה למורשת הזמר העברי" שהיימן ייסד והקים. נחצ'ה רואה בפעילות זו שליחות גדולה, ועל כן הוא משקיע בה שעות רבות, ידע, סבלנות ומסירות אין קץ. פעולות השימור והתיעוד של נחום היימן משחזרות תקופה היסטורית שלמה בתולדות המדינה. המלחינים, הכותבים והזמרים שהוא מנציח את שיריהם הם דמויות מרכזיות בהתפתחות הזמר העברי לתולדותיו, שתרמו רבות לעיצוב התרבות העברית החדשה.
יצירתו הענפה של נחום היימן במוזיקה הישראלית בכלל ובזמר העברי בפרט הותירה את רישומה העמוק במורשת הזמר העברי וטבעה בו חותם בעל מאפיינים ייחודיים לו.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את נחום היימן ראוי לפרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשס"ט.
השופטים:
מר יהורם גאון, יו"ר
מר רפי קדישזון
מר שמואל (מולי) שפירא
פרס אקו"ם – 1999
תחרות פרס אקו"ם החלה את דרכה בשנת 1958 כתחרות קטנה נושאת פרסים על יצירות אשר הוגשו בעילום שם. מה שהחל כתחרות קטנה, הפך עם השנים למפעל הפרסים הגדול בישראל, בתחום המוסיקה והספרות.
הזכייה בפרס אקו"ם מהווה ציון חשוב ובולט בדרכו האמנותית של כל יוצר, ומאפשרת לו להמשיך ליצור ולהעשיר את חיינו ביצירה מקורית ומגוונת.
בשנת 1999 הוענק לנחום (נחצ'ה) היימן פרס על מפעל חיים בתחום הזמר העברי.
מאז ועד היום, חולקו מאות פרסים ליוצרים במגוון רב של תחומים וקטגוריות ביניהם הפרס היוקרתי על מפעל חיים, המוענק מדי שנה ליוצרים בתחום הזמר העברי, הספרות והמוסיקה הקלאסית.
מקבלי הפרסים, זוכים לחשיפה תקשורתית נרחבת, המסייעת להם לחשוף את יצירתם ולהטמיעה בתודעת הציבור הרחב. הפרס מוענק לזוכים בטקס חגיגי הנערך מדי שנה.
פרס מגן הכנסת – 2002
הישיבה השלוש מאות ושבע של הכנסת החמש עשרה יום שלישי, י' בסיוון התשס"ב (21 במאי 2002)
היו"ר י' ביבי:
חברי הכנסת, אנחנו מתחילים את סדר היום – הצעות לסדר היום מס' 6344, 6345, ו 6346. בהמשך ליום הנפלא שהיה כאן בכנסת, יום הזמר העברי, אני מזמין – ואינני רוצה להגיד: את אחד הסולנים של הלהקה של הכנסת, אבל שמעתי אותו בפרקי חזנות, וזה היה משהו, יש לו עתיד בתחום – את יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת זבולון אורלב, להצעה לסדר היום בנושא: שבוע הזמר העברי. אחריו – חברת הכנסת קולט אביטל.
זבולון אורלב (מפד"ל):
אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת – – – הרמקולים עובדים?
ענת מאור (מרצ):
אולי תתחיל לשיר, ואז הרמקול יעבוד.
זבולון אורלב (מפד"ל):
"הכול פתוח…".
יקיר פתח תקוה תשס"ה – 2008
נחום היימן, נולד בשנת 1934 בריגה, עלה לארץ 1939.
אי אפשר לה, למוסיקה, לשירה ולהלחנה בישראל ללא נחצ'ה.
היימן, מוסיקאי משכמו ומעלה. הלחין ועיבד למעלה מאלף שירים.
עבד עם להקות רבות. כמו עם להקת הנח"ל הראשונה, "חמישיית גלבוע", "הגבעתרון", הקים חבורות זמר בכל מקום שהגיע אליו.
עיבד מחזמר יחד עם נתן יהונתן וערך את שיריו בתקליטורים. רבים האומנים המבצעים את שיריו.
נחצ'ה הלחין מוסיקה להפקות טלוויזיה כמו גם מוסיקה לסרטים. מחזמר לילדים "זרעים של מסטיק" עסק בכתיבת המוסיקה להפקת ענת של חיים טופול, "סדרת התנ"ך", עיבד וניצח על התזמורת הסימפונית של לונדון הלחין מוסיקה לסדרות טלוויזיה באנגלית. עיבד, הפיק והקליט הפקות שונות יחד עם גלי צה"ל, הקים את להקת "חופים" והפיק את התוכנית "שיחות עד כאן" הפקה ש"רצה" על הבמות לאורך שנים.
נחצ'ה השתלב יפה בתעשיית הקולנוע בישראל. הקליט שירים חדשים, הפיק מאות ערבי זמר ברחבי מדינת ישראל. היה המנהל האומנותי, של פסטיבל ערד. במסגרת זו הינו אחראי להתוויית אופיו העממי של הפסטיבל בשנותיו הראשונות. עד כה ראו אור שלשה ספרים עם לחניו.
נחצ'ה זכה בפרסים שונים אשר מעריכים את הישגיו במוסיקה הישראלית.
על כל אלה ועוד, הוכתר נחצ'ה בתואר יקיר פתח-תקוה בשנת תשס"ח.