מאת: נחום היימן
נכתב בתחילת 2006 ועודכן בפעם האחרונה ב 2013
מאז ומעולם שנאתי לכתוב על עצמי. הביוגרפיה הרשמית, שנכתבה בגוף שלישי, התאימה לי בשל היותה אובייקטיבית, ברורה, עובדתית וללא הרהורי רגש. כשנה וחצי לאחר יום הולדתי השבעים התיישבתי לכתוב בעצמי את הביוגרפיה של עצמי. עברו כמה שנים מאז ואני כבר נוגע כמעט בגיל הגבורות.
אז ככה זה התחיל
ובכן, היכן מתחילים. נולדתי בריגה שבלטביה ביום חורף דולף בתאריך 6.5.1934 בשעה ארבע לפנות בוקר כאשר בעיר השתוללה סופה שגרמה לקריסת מערכת החשמל וכך, נולדתי בחושך. אבי היה בעל חושים חדים במיוחד וכאשר החלו ענני המלחמה המתקרבת להאסף באופק ביקש את סבי (אשר היה קברניט של אנייה שוברת קרח בים הצפוני) הבריח אותנו לשוודיה.
חבר של סבא, (קברניט שוודי) השיט אותנו באנייתו לדרום אפריקה ( אליה נמלטו יהודים רבים מאימתו של היטלר באותן שנים). שם, לאחר תקופת הסתגלות למקום ולשפה, השיג אבא ניירות הגירה לארצות הברית ועלינו על אנייה בשם "טירת וינצ'סטר" ויצאנו למסע למולדת החדשה, ארצות הברית של אמריקה.
אלא שהגורל רצה אחרת והאנייה הגיעה לחיפה ביום שבו פרצה מלחמת העולם השנייה. אבא שהצטיין בחושים חדים הוריד אותנו מן האנייה וזו, בעברה את מיצרי גיברלטר, חלף דרכה טורפדו מצוללת גרמנית אשר המתינה בפתח המיצרים לטרף מזדמן וכל נוסעי האניה על צוותה, אבדו במצולות הים. וכך, בלי כוונה, הפכתי לישראלי.
תחילת דרכינו בארץ היתה ב"מלון" שער העליה ליד חיפה. כאשר הבריטים איפשרו לנו לצאת משם, עברנו לזמן מה להתגורר במושבה עטורת הפרדסים מגדיאל. ומשם בהיותי כבן שבע עברנו לתל-אביב.
מקום מגורי בתל-אביב, ברחוב בורוכוב 5 הפך להיות משמעותי בחיי בגלל קרבתו לדרכי הקיצור בין החצרות מהם הייתי מגיע לקפה פילץ ולקפה גינתי-ים שם ניגנו תזמורות מוסיקה סלונית בימי שישי ושבת ושם התוודעתי לראשונה כילד בן שמונה לשירים של פרדי דורה, ישראל יצחקי ואחרים. נהגתי להתחבא מתחת לפסנתר הכנף של גינתי-ים והנגנים שידעו על כך, נהגו להגניב לי ביסקוויטים בין קטעי הנגינה. כך חלפו להם הימים בנועם בין משחקי הילדות, בית הספר, ואהבת המוסיקה. בימי החול, הייתי מתגנב לפחות פעם בשבוע לתיאטרון המטאטא דרך פרצה שיצרנו יחד, מספר חברים אוהבי תרבות בין לוחות העץ שהקיפו את מבנה התיאטרון ( בניין בית אל-על של היום ברחוב בן יהודה). כשתפסו אותנו מדי פעם בפעם וגורשנו החוצה, היתה לנו עוד אלטרנטיבת התפלחות, לבניין שממול, שם התקיימו הצגות התיאטרון הסאטירי ה"לי לה לו". שם, בין שני בתי התיאטרון הללו וקפה גינתי ים, ספגתי את אהבת שירי הארץ, המושכת אותי בעבותות קסם עד עצם היום הזה.
בהיותי כבן 12 עברתי למספר שנים בקיבוץ נען כילד חוץ. בנען החלה השכלתי המוסיקלית בזכותם של המלחין דוד זהבי והמורה המופלא למוזיקה יהודה אורן. זכיתי ללמוד מפי דוד זהבי את מרבית שיריו מיד ראשונה ויהודה אורן הוסיף נדבך משלו לחינוך המוסיקלי שלי עד שהגעתי למקום מגורים חדש במושבה רחובות.
כשנה לפני הגיוס, יצר נדודים שהתעורר בי, גרם לי להגיע לקיבוץ כפר מכבי (גוש בן שלושה קיבוצים הכולל את אושה, כפר מכבי ורמת יוחנן). שם פגשתי את מתתיהו שלם ולאה בגרשטיין – מחלוצות המחול העממי בישראל אשר הוסיפו את הנדבך הסופי לאהבת שירי הארץ שהיתה כבר נטועה בי. שנה שלמה רעיתי יחד עם מתתיהו שלם את עדר הצאן של רמת יוחנן,ושם הכרתי את אילקה רוה, אליהו גמליאל ואת חבורת האש ורבים אחרים שנהגו להתכנס לפתחו של מתתיהו שלם. השכלה מוזיקלית רחבה לא היתה לי אך הדבר לא הטריד אותי במיוחד ולא הפריע לי להלחין את שירי הראשון "ניצנים נראו בארץ" אותו הלחנתי באותה תקופה. נהגתי אז לנגן בחוגי ריקודי עם ורק שנים מאוחר יותר, נזכרתי לבקש את מישהו לרשום עבורי את התוים וכך, הגיעה העת להתגייס לצבא ההגנה לישראל ועם הגיוס מתחיל פרק מרתק וחדש בחיי.
צבא וקצת אחרי
לאחר שסיימתי בסיס טירונות בירושלים עברתי לשרת בפיקוד הנח"ל והקמתי שם את צוותות ההווי באמצעות קורסים שריכזתי במחנה בית דאראס. בצד הקורסים, שימשתי לעיתים גם פה ושם בתפקיד כאקורדיוניסט ב' של להקת הנח"ל כשזו התפצלה לשניים בלחץ ההופעות המרובות. מן השנים הללו אני זוכר בחיבה רבה עם העבודה עם נעמי שמר ז"ל. יחד הכינונו את טכסי העלייה לקרקע של עין גדי, יטבתה (אז, עין רדיאן) ונחל עוז. נעמי היתה הראשונה שרשמה בתוים את שירי הראשונים, שהודפסו לימים בעיתון הנוער העובד "במעלה". לאחר השחרור, עברתי קורס סיירים בג'וליס והפכתי לנהג ג'יפ ביחידת סיור מובחרת של אוגדה 210 בחיל השריון. על אותו גי'פ חלפו להם שלוש מלחמות עד לשחרורי מצה"ל.
עדיין בהיותי בצה"ל התחלתי לחפש לעצמי קיבוץ שיסכים לשלוח אותי לקבל השכלה פורמלית במדרשה למורים למוסיקה. לאחר כשנה בקיבוץ נוה איתן עברתי לבית אלפא שבה היה בית ספר אזורי של כל קיבוצי השומר הצעיר שבסביבה. לאחר שלוש שנות לימוד הפכתי למורה למוסיקה בבית הספר האזורי ובמקביל פעמיים בשבוע המשכתי לנסוע לתל אביב להמשך לימודי אצל המלחין פאול בן חיים (הרמוניה ותזמור) ואצל גארי ברתיני (ניצוח). בשנים בהן שימשתי כמורה בבית הספר האזורי הקמתי גופי ביצוע רבים (תזמורות ומקהלות) שזכו בפרסים רבים מטעם משרד החינוך. באותן שנים, בצד עבודתי כמחנך, המשכתי לכתוב לחנים עד שנקרתה בדרכי ההזדמנות להקים את חמישיית גלבוע ולהתחיל לעבוד עם הגבעטרון. שם החלה תקופת היצירה הרצינית שלי כמלחין, מעבד ומפיק. דאגתי להקלטת לחנים משל עצמי בצד לחנים של חברי, יוצרים בני גילי מן התנועה הקיבוצית (יעקב שגיא, חיים אהוביה, אמנון בקר ורבים אחרים). באותה תקופה החלה פעילותי כמפיק ומנהל מוסיקלי של משלחות מטעם המדינה לפסטיבלי הנוער הדמוקרטי ובאותה עת הקמתי את פסטיבל הקיץ "ענות" לזכרו של חברי זאב חבצלת.
עם תחילת מסורת פסטיבלי הזמר התחלתי לשלוח שירים לפסטיבלים ובמשך שנים לא מעטות זכיתי כי שניים משירי יכללו בכל פסטיבל. רוב רובם שרדו אל שנות קיומם והתבגרו יחד עימי. ריח תפוח אודם שני, הגביע, שיר בארבעה בתים, שמלת כלולות ועוד.
פיפטי-סיקסטי פלוס…
בראשית שנות ה-50' הכרתי את המשורר נתן יונתן וסיפור חברות האמת שבינו לביני הניב במרוצת חמישים שנה קרוב למאה שירים מהם כשמונים שהוקלטו. חופים, אניטה וחואן, שירים עד כאן, החול יזכור, ורבים אחרים. באותה תקופה נוצרו קשרי העבודה הראשונים עם אהוד מנור, יורם טהרלב, רחל שפירא, דודו ברק ואחרים ועם שיריהם היפים אני ממשיך לצעוד בנתיב הזמר עד עצם היום הזה.
הפתגם אומר כי אין הנחתום מעיד על עיסתו אך בלי כל כוונה לסתור את הפתגם נולדתי כנראה עם חוש טבעי להכיר בכשרון של זמרים כשאלה נמצאים עדיין בראשית דרכם וכך זכיתי להכיר, ולהקליט את שירי עם חוה אלברשטיין, הפברברים, צמד דרום, אסנת פז, גשר הירקון, עליזה עזיקרי ורבים נוספים. זאת, תוך כדי המשך עבודתי עם הגבעטרון וחמשיית גלבוע. שירי באותה תקופה פרצו מעבר לתחומי עמק יזרעאל. התחלתי להפיק תקליטים (ולדאוג להפצתם) ובקיצור… הפכתי אט אט למקצוען בתחומי.
לימים הצטרפו גם משה דץ, חני ליבנה, מאיר בנאי ואחרים לצוות השרים את שירי. שנים רבות לפני נסיעתי לאנגליה התחלתי להתעניין במוסיקת רקע ושירי נושא לסרטי קולנוע מקצוע ייחודי ומעניין. שירים כמו מרדף, צמח בר, נחל התנינים ואחרים נכתבו כשירי נושא לסרטי קולנוע וסדרות טלויזיה.
באותה תקופה נכתב גם המחזמר לילדים זרעים של מסטיק. דורות של ילדים גדלו על אדון חרדון המפוזר ושירים אחרים מתוך המחזמר של לאה נאור ושלי וממשיכים לגדול על שיריו עד היום.
לאחר מלחמת ששת הימים (1968), הגיע ארצה המלחין והמעבד הידוע מצרפת, מישל לגראנד. נפגשנו לצורך הסרטת סדרה שהפיק עבור ערוץ התרבות הצרפתי. במהלך עבודתי עם לגראנד ולא מעט בעידודו, החלטתי לעבור לפריז ואל עולם השאנסונים שכבש את ליבי עוד בראשית דרכי כמוסיקאי.
זה היה רגע מכריע וחשוב בחיי אשר ממנו שוב החלה הרפתקאה ארופאית שנמשכה עד שנת 1984. למזלי הטוב, פגשתי מייד עם הגיעי לפריז את אדי מארנה (מגדולי תמלילני צרפת) ומשם הדרך אל ננה מוסקורי, מרי לה פורה, סרג' לאמא, מקסים לה פורסטייה וזמרים רבים אחרים היתה קצרה. את ריקה זראי הכרתי עוד מתקופת יצירתה בארץ, את מייק בראנד הכרתי כשהגיע לצרפת וכך, במעגל החיבור שבין אמנים צרפתיים לישראלים נוצרו והוקלטו שירים רבים מפרי עטי בצרפתית.
כיום (2013) אני עסוק בין היתר בהפקת אלבום חדש משיריי בצרפתית.
הולך וחוזר הביתה
בסוף שנת 1972 החלטתי לעבור ללונדון. חברי חיים טופול מצא עבורי דירה בבנין שבו התגורר ובעיר הזו החל מעגל נוסף של יצירה, עבודה ולימודים (בית הספר לקולנוע במגמת מוסיקה,לימודי קרמיקה ועוד) עד שהתבקשתי להקים ולנהל חברה להקלטות מטעמה של קבוצת משקיעים שוויצריים. חברה אותה הקמתי וניהלתי עד שובי ארצה בשנת 1984. בתקופה זו הלחנתי ועיבדתי את המוסיקה לסדרה המפוארת של התנ"ך (שהפיקו ג'והן היימן וחיים טופול), את סדרת הBBC "שמי הוא הארי וורס", את המוסיקה לסדרה הקומית "פטריק גייל" עבור LWT, קשרתי קשרי עבודה עם אחת מן התזמורות הסמפוניות הטובות בעולם (ה LSO התזמורת הסמפונית של לונדון), תזמורת אשר בניצוחי הקליטה את המוסיקה לסדרת התנ"ך אותה להחנתי.
סביב עבודתי כמנהל מערכת אולפנים ייחודית נוצר קשר עם אמנים רבים אשר אחד מהם, קרלוס מירנדה (פסנתרן ומלחין מחונן) עזר לי בהכנת פלייבקים עבור זמרים בישראל אשר הסתיימו בהפקת שירי נתן אלתרמן ונתן יונתן בשיתוף עם גלי צה"ל מהפקה זו שרדו שירים לא מעטים כגון: על העיר עפות יונים, שדרות בגשם, עוד חוזר הניגון ואחרים. הקפדתי בכל שנות גלותי בלונדון לשמור את הקשר עם חברי למקצוע בישראל ומספר אלבומים משירי הוקלטו בלונדון בשנות שהותי שם האלבום "אני הולכת אלי" עם חוה אלברשטיין והאלבום "אני ראיתי יופי" עם נורית גלרון. כך התגלגלו להם שנותי עד שבשנת 1984 ארזתי את הפקלאות עם הזכרונות של לונדון וחזרתי הביתה לצמיתות.
כאן, שוב החל פרק חדש בחיי. עם הגיעי, הקמתי את צוות "להקת חופים" שהשתתף במופע שרץ על במות הארץ כ 250 פעם במשך שלוש שנים (חני ליבנה, מאיר בנאי, משה דץ וליזה קחטן והמעבד אריק רודיך) משירד המסך על המופע עברתי לנצח על חבורות זמר ולקיים ערבי שירה בציבור. תוך כדי כך המשכתי לכתוב שירים ומוסיקה לסרטי קולנוע רבים שביימו מיכה שגריר, נדב לויתן, ריקי שלח, שמוליק אימברמן ואחרים). קיבלתי על עצמי את הניהול האמנותי של פסטיבל ערד למשך שלוש שנים, פסטיבל חדש שהחל את דרכו כשנה לפני התמנותי בהנהלת מוזיקאי אחר. בפסטיבל שבהנהלתי, החלו את דרכם רבים מאמני העתיד כגון דוד דאו'ר, אתי אנקרי ואחרים. חידשתי את קשרי העבודה עם משוררים ופזמונאים רבים שהיו חברי לעבודה לפני נסיעתי לחו"ל והצלחתי לשוב ולהשתלב בתעשיית המוסיקה בישראל.
2000 … העשור הראשון
עד כה הלחנתי למעלה מאלף יצירות בהן מאות שירי זמר, מוסיקה לסרטים רבים (להם אני ממשיך לכתוב מוסיקת רקע עד לרגע כתיבת הביוגרפיה האישית בשנת 2005) סדרות רבות של שירי ילדים (זרעים של מסטיק, אפרוחים,חלב ודבש, אצבעות לי, סדרת ימי, ואחרים) נכון לרגע זה אני עוסק בהכנת סקיצות ל 20 שירים חדשים מתוך ספרי המשורר נתן אלתרמן וכן בהכנות להפקה מסחרית של DVD שצולם ביום הולדתי השבעים סיימתי את כתיבתו של מחזמר חדש לילדים עם שותף ותיק, דודו ברק. ההקלטות תתרחשנה בשנת 2006 שנה שבה גם יראו אור שני התקליטורים, ה-DVD ומחזמר הילדים.
בשנים האחרונות אני פעיל בניהול אמנותי של העמותה למורשת הזמר העברי בה ידובר בהמשך. בצד עשייתי הציבורית (העמותה) אני מסדיר אט אט את יצירתי שלי, מעל גבי סדרת תקליטורים במסגרת סדרת הגפן סדרת תקליטורים אשר תכלול בצורה מסודרת את מכלול יצירתי. שלושה תקליטורים כבר ראו אור והם הפקת להקת חופים המקורית, עונות החליל ו כשאת והאביב (משירי שנות ה-60' שלי).
לאחרונה, ראה אור אוסף בחברת NMC (סדרת המיטב) שני תקליטורים ובהם כל הטכסטים, סיפורי רקע, צילומים וכמובן לקט של מיטב משירי שהוקלטו בתקופות שונות של יצירתי. עד כה מצויים שירי בתקליטורים רבים של זמרים, הפקות וכדומה. כל אלה ירוכזו ברבות הזמן לביבליוגרפיה מסודרת באתר.
בשלושת השנים שקדמו להקמת העמותה למורשת הזמר (2000 עד 2004 ), עבדתי כמפיק חיצוני בחברת הליקון שבה שיחזרתי את רוב רובו של הקטלוג המיתולוגי של חברת ישראפון הותיקה. ארבעים ותשעה דיסקים בהם גשר הירקון, אסתר עופרים, תל-אביב הקטנה, איש חסיד היה, בוסתן ספרדי ועוד. בצד עבודתי בהליקון ערכתי אוספים מספר עבור מדיה דיירקט אוסף של כל שירי גשר הירקון, אוסף מייצג של אסתר עופרים ואוסף של שירי תל אביב הקטנה. תוכלו למצוא פיורט על אוספים אלו במדור פרויקטים
בשנת 2004, יחד עם קבוצת חברים נאמנים יזמתי את הקמתה של העמותה למורשת הזמר העברי בה אני שמשתי כמנהל אמנותי וכעורך מוסיקלי עד לשנת 2010. תוכלו למצוא פירוט של יצירות בהוצאת העמותה בממדור הפרויקטים
אני עובד כל יום ורשימת הפרויקטים על שולחני לא מתמעטת למרות הגיל ובעיות הבריאות שמציקות מדי פעם. על סדר היום
ביבליוגרפיה מסודרת של שירים שהלחנתי, ספרים שראו אור עד כה, סרטים להם כתבתי מוסיקה, קלטות וידאו ולימים, אוסף עם מבחר מהסיפורים האמיתיים והמצחיקים של קורותי.
שלכם באהבה רבה
נחום (נחצ'ה) היימן
(עדכון אחרון 2013)